שיחה עם ח"כ  יוסי יונה – פרופסור בפילוסופיה של החינוך ובוגר קרן אייסף

לפני מספר שבועות כשהוזמן ח"כ יוסי יונה לדבר בפני קבוצת תלמידים בני 16 מכפר סבא שהגיעו לטקס קבלת תעודות הזהות הופתע לשמוע מפי נערה כי מטרתה בחיים היא לקדם את עצמה ובעיקר להגיע למצב כלכלי גובה.

"כפרופסור לפילוסופיה של החינוך, הוא אומר, ראיתי לנכון לצטט באוזניה את ספרו של הפילוסוף ז'אן-זאק רוסו "אמיל" המדבר על שני 'המופעים' של האדם: רוסו אומר שמופע אחד של האדם הוא להיות אינדיבידואל – קרוב לעצמו ה'עושה לעצמו ולביתו'. אך על מנת להיות אדם שלם ישנו מופע שני - של היותו אזרח. עליו להיות לא רק בעל תעודת זהות אלא גם להיות חלק מכלל והמוליך תהליך למען הכלל. המוסריות מושגת רק עם שני המופעים מאוזנים, אומר יונה. זה לא רק רוסו שהביא אותי למסקנה זו: אני שייך לדור המייסדים של אייסף – הדור הראשון של הסטודנטים שזכה לתמיכת הקרן עוד בראשית דרכה בשנות ה-70. היום, כשמאחורי עשרות שנים של עשייה ציבורית בתחומים המדיניים, הכלכליים והחברתיים, הן בעומק השטח בפריפריה ועיירות הפיתוח והן באקדמיה אני מרגיש שאני מקיים את ההבטחה שנתתי לנינה ויינר – ולמנהל הקרן בראשית הדרך... הוא אומר.

 איזו הבטחה?

כשסיימתי בהצטיינות את לימודי באוניברסיטת חיפה בפילוסופיה, אמנות והיסטוריה כללית קבלתי מלגה מאוניברסיטת פנסילבניה להמשך לימודים אלא שמחייה ולימודים בחו"ל היו דבר יקר והמלגה קבלתי לא הייתה מספיקה לזה. שמעתי על קרן אייסף ועל גב' נינה ויינר העומדת בראשה. הבנתי שהיא מוטרדת מנושא השוויון בחינוך ושרוצה לסייע לסטודנטים ישראלים.  אכן היא הייתה הראשונה לתמוך בסטודנטים המעוניינים להמשיך את לימודיהם בחו"ל במלגת אייסף אך היא רצתה שננסח מעין הסכם על כך שאנו מתחייבים לשוב ארצה בתום הלימודים. הייתי בין הראשונים שהתקבלו ללימודים בחו"ל ואמרתי לנינה שאני נותן לה את מילתי ולא אחתום על שום הסכם. היא הסכימה ואכן מלגת אייסף ומלגת אוניברסיטת פנסילבניה אפשרו לי לימודים בתנאים נוחים. עם השנים התגבשו קריטריונים למתן מלגות בח"ל. אני שבתי ארצה בתום הלימודים ואחרי שנים ארוכות בהן לימדתי באוניברסיטה העברית ולאחר מכן באוניברסיטת בן גוריון, לאחר קריירה ציבורית ועשייה למען החברה והיום כחבר כנסת – אני מוכיח לה בכל יום שאני מקיים את הבטחתי".

 שיחת הטלפון שלנו תפסה אותך באמצע מפגש עם שני בוגרי אייסף – גם הם מדור המייסדים...

"כן – ישבתי לפגישת רעים עם פרופ' יוסי דהאן המלמד משפטים במכללת רמת גן (ומשמש גם ראש מרכז אדווה לחקר החברה בישראל) ועם ד"ר אלן חסין מומחה לפסיכולוגיה קלינית בניו יורק. יוסי, אלן ואנוכי נשארנו חברים קרובים: שלושתנו בוגרי אייסף שלמדנו בארה"ב , שלושתנו עושים למען החברה. כששבנו ארצה מהלימודים  – יוסי דהאן בקולומביה ואני בפנסילבניה ייסדנו את ארגון בוגרי אייסף וגם התחלנו לפעול באזורי פריפריה ואזורי מצוקה. יוסי דהאן ואני גם ישבנו בראש צוות החינוך של "הוועדה המיוחדת לפיתוח חברתי", שפעלה במשרד ראש הממשלה יצחק רבין בשנים 92-93. אנחנו נפגשים לעתים קרובות ומשתפים פעולה בקידום הנושאים החברתיים וזכויות האזרח".

 ספר עוד על פעילותך האקדמית והחברתית – עקרונות בסיסיים של אייסף

 בנוסף לשנות ההוראה הייתי עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים בין השנים 1999–2012 ובמסגרת פעילותי שימשתי כראש "הפורום לחברה בתרבות". פורום זה כלל קבוצות מחקר שונות שעסקו ב"דתיות וחילוניות בחברה הישראלית", "פערי אזרחות", "חינוך בישראל", "גזענות בחברה הישראלית". בתחום החברתי לפני בחירתי לכנסת בקיץ 2011, עמדתי יחד עם פרופ' אביה ספיבק, בראש צוות ספיבק-יונה שייעץ למחאת האוהלים, והורכב מוועדות מומחים עצמאיות.

 כיצד אתה רואה את עצמך היום כבוגר אייסף שהלך כל כך רחוק בהגשמת עקרונות הקרן (לימודים ועשייה חברתית).

בכל הצניעות אני חושב שביחד עם חברים אחרים כמו פרופ' יוסי דהאן, פרופ' ריקי סויה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, פרופ' נסים מזרחי ראש המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב מימשנו את האתוס החברתי של אייסף: אנו משמשים דוגמה כיצד לזנק ולהצליח, לשלב קריירה אקדמית עם פעילות ציבורית. מדי חודש אני מתבקש על ידי סטודנטים לבוא להרצות בפניהם על פעילות חברתית. כן, גם מחוץ לאקדמיה אפשר לעשות הרבה למען צמצום פערים ועידוד הפריפריה להגיע לאקדמיה. רוב החקיקה שאני מקדם בכנסת מתמקדת במיגור פערים בכל התחומים כולל למען שוויון בתקצוב הרשויות המקומיות.

יש דברים שאתה מצטער עליהם?

כן, אני מצר על הפער הגדול הקיים אדם בין הישגיהם של הסטודנטים מהפריפריה במחלקות "יוקרתיות" כגון רפואה או הנדסה. כמו כן אני גם רואה בצער שהמדיניות הקיימת היום אינה רואה לנכון את קידום מדעי הרוח: הדגש הוא על מקצועות מתמטיקה ומדעים אוין לוקחים בחשבון שמדעי הרוח מאפשרי גם לפתח יכולות ניתוח וראיה רחבה של הדברים. בסופו של דבר אנחנו – כעם הספר – שואפים רק למדעים מדויקים ושכחנו את הספרים.