בשבוע שעבר העניק הטכניון תואר דוקטורט לשם כבוד ליו"ר הכבוד ומייסדת שותפה של קרן אייסף, נינה אבידר ווינר. בנימוקי הענקת התואר נאמר: "בהוקרה על תרומותייך מעוררות ההתפעלות לקידום ההשכלה הגבוהה והזדמנויות תעסוקתיות בקרב בני נוער ישראלים מצטיינים מרקע מוחלש ועל הסיוע, רוח ההתנדבות, המנהיגות הקהילתית והאחריות החברתית שהפגנת במיזמים שונים בישראל, ובהערצה על מאמצייך לעזור לאחרים לעזור לעצמם, ועל מסירותך רבת השנים למדינת ישראל ותמיכתך בסטודנטים בטכניון באמצעות קרן אייסף".

במשך ארבעים שנה כיהנה נינה אבידר ווינר כנשיאת אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך ונלחמה בקנאות למען חינוך צעירים מבריקים המגיעים מקהילות מוחלשות בישראל באמצעות הקרן. הקרן קמה ב-1977 ע"י אדמונד ספרא ז"ל, לילי ספרא ונינה ווינר אשר לאחר ארבעים שנים כנשיאה מייסדת של קרן אייסף, נטלה את התואר יו"ר של כבוד (Chairwoman Emerita) וקרלוס בנעים תפס את תפקיד נשיא הקרן. ווינר ממשיכה לכהן כחברה פעילה במועצת הועד המנהל של אייסף כיו"ר ועדת יחסי הציבור שלה וכחברה בוועדת התכנון שלה, האחראית על תכנית העמיתים הבינלאומית של אייסף ועל ארגון בוגרי הקרן. נינה נשארת נלהבת לחזונה של אייסף, בדיוק כפי שהייתה בשנת 1977, כאשר אדמונד ספרא ז"ל, יחד עם אשתו לילי ספרא, ונינה ווינר חברו להקמת אייסף. "הפנים אמנם השתנו, אבל הצרכים לא. כשהתחלנו, כמעט כל התלמידים שלנו היו מזרחים. היום האוכלוסייה מגוונת ויש לנו גם סטודנטים ממוצא רוסי, אתיופי דרוזי ומיעוטים. המשותף לכולם הוא שהם נחנו ביכולות אינטלקטואליות מצוינות שעלולות לא להתממש אם אייסף לא תלווה אותם לטווח ארוך ותשקיע בפיתוחן".

דמות אגדית היא נינה ווינר, אישה אצילית ונחושה שידעה לתת אמון בצעירים עם 'ברק בעיניים' בהם הבחינה  בפוטנציאל מיוחד שהוכיח עצמו בסיוע קרן אייסף. עדויות מרגשות על הקשר שנולד אתה , סיפרו בוגרי הקרן, בעלי תארים ומעמד מיוחד. בריאיון קודם לרגל חגיגות 40 שנה להקמת הקרן אמרה נינה ווינר: "נס אמיתי! מזל גדול והזדמנות נדירה. כשהקמנו את הקרן לפני 40 שנה לא שיערנו לעצמנו שנגיע להישגים כאלה, שקולנו יהדהד במשך שנים ארוכות ושאלפי בוגרים ילמדו, יתקדמו ויתרמו לחברה במהלך השנים".

ווינר – שנולדה באלכסנדריה שבמצרים למשפחה בעלת ערכים ציוניים, מספרת: "למרות היותנו ציוניים למעשה ברחנו ממצרים כפליטים לפולין. יצאנו בטיסה עם דרכונים פולניים ועם שלוש מזוודות בלבד ואמרנו לשלטונות שיעדנו הוא פולין ולא ישראל." היא מספרת.

עם הגיעה לישראל ולאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים בגימנסיה הרצליה נסעה לג'נבה על מנת ללמוד פסיכולוגיה עם הפרופסור  ז'אן פיאז'ה - פסיכולוג התפתחותי בעל שם עולמי. בשנות לימודיה בג'נבה עבדה במהלך החופשות במחנה של עליית הנוער שהוקם בדרום צרפת על מנת לקלוט ילדים יהודים מצפון אפריקה, מאירן ומהודו בדרכם לישראל. בשנות ה-60 נסעה לארה"ב כדי להשלים את לימודי התואר השני באוניברסיטת קולומביה. היא נישאה לוולטר ווינר, המשיכה את חייה אך נשארה קשורה וקשובה לישראל במחשבות וגם ובמעשים.

"ב-1977 כשפגשתי את הבנקאי אדמונד ספרא ז"ל ואת אשתו לילי שהיו מוכנים להתגייס למען ישראל – הבנו שניתנה לנו הזדמנות פז לממש את החלום למתן הזדמנות שווה לכל הצעירים בארץ. הבנתי שאני יכולה לחבר בין כל הדברים אותם למדתי, חינוך, השפעת החינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, יהדות וציונות.  הצלחנו לעזור לא רק לאלה שרוצים ללמוד ואין להם האמצעים אך גם לאלה שעדיין לא יודעים שהם מסוגלים ללמוד. קרן אייסף של היום הצליחה לממש מעל ומעבר כל מה שחלמנו. יש לנו למעלה מ-11,000 בוגרים בכל רחבי הארץ, גם כאלה שהמשיכו את לימודיהם בחו"ל, אנשים איכותיים, בעלי ערכים חברתיים, אנשים שיודעים להחזיר לחברה את מה שקיבלו מאתנו" היא מספרת בהתרגשות.

האם את שומרת על קשר עם הבוגרים?

"הקשר עם הסטודנטים וגם עם הבוגרים מעניק לי לא רק סיפוק וגאווה אלא גורם לי להרגיש צעירה ומעודכנת. אגלה לך סוד: אמי אמרה לי תמיד כי זכיתי באלפי ילדים היות ולא היו לי ילדים משלי. היא כל כך צדקה... אני יכולה לדבר אתך במשך שעות על סטודנטים שפנו אלי עם בעיות שונות, שהשתדלתי לעזור להם מכל הלב. כמו למשל אותה צעירה מהקהילה האתיופית שהתקבלה ללימודי רפואה בטכניון ובגלל שנאלצה לעבוד בזמן הלימודים איחרה באופן קבוע לשיעורים עד שהורחקה מהלימודים. היא פנתה אלי – עזרתי לה והיא חזרה ללמוד. או סטודנטית אחרת מהדרום שפנתה אלי בקשר למחשב שנגנב לה ועזרנו לה לרכוש מחשב חדש. אלה מקרים טריוויאליים, של קשיים יומיומיים היכולים לשבש מהלך לימודים וזאת מבלי להזכיר את הבוגרים שהצליחו בגדול. סטודנטים שלומדים אצלנו מהתואר הראשון ועד לדוקטורט ופוסט דוקטורט בתחומי המדע, הטכנולוגיה וגם במדעי הרוח. דוגמה אחת מן הרבות הוא בוגר שלנו שאחרי 18 שנות תמיכה של קרן אייסף עומד בראש מעבדת מחקר באוניברסיטת תל אביב בזכות תרומה של 200,000 יורו שהעניקה לו קרן מארי קירי. חלק מהסטודנטים שלנו התקבלו להמשך לימודיהם במוסדות יוקרתיים כמו אוקספורד, הרווארד וקיימברידג' אך כולם מתחייבים לחזור לישראל ולהחזיר לחברה ולקהילה חלק ממה שרכשו בתמיכת אייסף."

יוסי יונה, פרופסור לפילוסופיה של החינוך, לשעבר ח"כ מטעם מפלגת העבודה מספר: "אני שייך לדור המייסדים של אייסף – הדור הראשון של הסטודנטים שזכה לתמיכת הקרן עוד בראשית דרכה בשנות ה-70. כשמאחורי עשרות שנים של עשייה ציבורית בתחומים המדיניים, הכלכליים והחברתיים, הן בעומק השטח בפריפריה ועיירות הפיתוח והן באקדמיה אני מרגיש שאני מקיים את ההבטחה שנתתי לגב' נינה ויינר בראשית הדרך..., הוא אומר.

איזו הבטחה?

כשסיימתי בהצטיינות את לימודי באוניברסיטת חיפה, בפילוסופיה, אמנות והיסטוריה כללית, קבלתי מלגה להמשך לימודים באוניברסיטת פנסילבניה, אלא שמחייה ולימודים בחו"ל היו דבר יקר והמלגה קבלתי לא הייתה מספיקה לזה. שמעתי על קרן אייסף ועל גב' נינה ויינר העומדת בראשה. הבנתי שהיא מוטרדת מנושא השוויון בחינוך ושרוצה לסייע לסטודנטים ישראלים.  אכן היא הייתה הראשונה לתמוך בסטודנטים המעוניינים להמשיך את לימודיהם בחו"ל במלגת אייסף, אך היא רצתה שננסח מעין הסכם על כך שאנו מתחייבים לשוב ארצה בתום הלימודים. הייתי בין הראשונים שהתקבלו ללימודים בחו"ל ואמרתי לנינה שאני נותן לה את מילתי ולא אחתום על שום הסכם. היא הסכימה ואכן אחרי שנים ארוכות של לימודים אקדמיים  באוניברסיטה העברית ולאחר מכן באוניברסיטת בן גוריון, קריירה ציבורית ועשייה למען החברה והיום כחבר כנסת – אני מוכיח לה בכל יום שאני מקיים את הבטחתי".