עידן כהן, סטודנט למדעי המחשב בטכניון, מספר על הגשר לאוניברסיטה שלו כחניך וכסטודנט ב'קרן אייסף'
עידן מעיד על עצמו כמי שהיה ילד בעייתי. אפילו מאד. אחד כזה שמפריע בשיעורים, פורץ בצעקות ויוצא מהכיתה בטריקת דלת, כשבתעודה- לצד השליליים, מתנוסס דרך קבע, ציון התנהגות "טעון שיפור".
עם תחילת התיכון, אובחן עידן כדיסלקט וזכה להכרה חלקית בקשיים אותם חווה כל אותן השנים במערכת החינוך. במקביל שובץ באותה עת, ל'כיתת אקדמיה'- כיתה אשר חברה עם 'קרן אייסף', וייחודה היה בסטודנטים המתגברים את תלמידיה במשך 3 שעות שבועיות ופרטניות.
לעידן הוצמד חונך, סטודנט מהקרן, ומכאן הדרך למהפך הייתה קצרה: "אחרי חצי שנה עם הסטודנט שלי הבנתי שיש לי יכולות ופוטנציאל להצליח. פעם ראשונה שהבנתי, שבמקום להפריע אני יכול להשקיע בלמידה. החונך גרם לי להבין שאני באמת יכול".
עידן, שהתעניין כבר אז בתחום המדעים, ביקש להרחיב ידיעותיו בכימיה ובמתמטיקה, והסטודנט-החונך, לצד היותו משענת ועזר ברגעי משבר, הקנה לעידן גם ידע מדעי נרחב. "שם הייתה עבורי נקודת המפנה" מספר עידן בהתלהבות, "הבנתי שאם הצלחתי בחצי שנה ללמוד תחום שלא ידעתי בו כלום...אני באמת מסוגל להצליח". הסטודנט סיים את לימודיו ואיתם את תפקידו כחונך ב'קרן אייסף', אבל עידן השכיל לקחת את המושכות ולהמשיך למנף את עצמו הלאה, באמצעות הכלים והתמיכה שקיבל. "הגעתי לתגבורים, ישבתי שעות על שולחן המורה ושאלתי שאלות...ומתעודה של נכשלים סיימתי עם 27 יחידות, כולל מקצועות מוגברים וחישוב של 101 בממוצע בטכניון" נזכר עידן בגאווה.
לאחר שירות צבאי כמש"ק שלישות, קורס פסיכומטרי וקבלת ציון מכובד, החל עידן לשקול צעדיו בעולם האקדמיה.
גם במשפחה זכה עידן לחיזוקים ועידוד להשכלה גבוהה. אך כמי שגדל בבית ובו ארבעה ילדים, בהפרשים צפופים, ואמא שחלתה בהיותו בן 8 ונעדרה מרבית ילדותו ,"לא היה קל" הוא מסכם.
"רציתי ללמוד הנדסת תוכנה אבל לא היה לי רקע. לכן החלטתי לעשות מכינה בטכניון. זו הייתה השנה העמוסה בחיי". גם כאן זכה עידן לפגוש ב'קרן אייסף', הפעם בדמות סטודנט חונך, אשר סייע לו בפיזיקה וגישר על הפער שבין התאוריה שנלמדה בכיתה, על ידי המורה, לבין הפרקטיקה הנחוצה.
עידן סיים את המכינה בהצלחה כשהוא מתכוון להמשיך בלימודי הנדסת מכונות במסגרת הטכניון.
אך בינתיים, גילה לשמחתו נישה של "הנדסת מחשבים" במסגרת לימודי הנדסת חשמל. משם, חשב, המעבר לפקולטה הנחשקת למדעי המחשב יהיה פשוט יותר. וכך, עם ממוצע שנתי מתאים, הצליח עידן להגיע, לפסגת שאיפותיו האקדמיות באותה עת, ולהתקבל למדעי המחשב כסטודנט מין המניין .
עידן, שזכר את החוויה החיובית שלו עם אותו סטודנט שקידם אותו, זכר גם כי נאמר שכאשר יהיה סטודנט בעצמו, קיימת ציפייה שיחזיר באופן דומה, לתלמידים כמותו בתמורה למלגה משמעותית. עוד הבין עידן, כי בהיותו תלמיד בפרויקט, קיימת עדיפות בקבלתו לקרן. הלא היא 'קרן אייסף'.
כיום כסטודנט-חונך בקרן, עידן מרגיש שהוא מגיע מנקודת פתיחה של הזדהות " גם אני, למרות שהייתי בנקודת פתיחה קשה, הגעתי לטכניון. אם לי לא היו מראים את הפוטנציאל שיש בי ולא היו דוחפים אותי, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי. חד משמעית" הוא מוקיר.
וכמי שהוכיח בצורה הכי ברורה, לעצמו, שעל אף כל הקשיים -אם רוצים יכולים...חשוב לו להביא את חניכיו לאותה הבנה. "חניך שלי מתקשה באנגלית. גם לי קשה במקצוע הזה" משתף עידן, "אבל אני מלמד אותו שלמרות שקשה, הוא חייב להתמיד, ולהבין את החשיבות של השפה הזו בכל מקום היום.
אני בקשר טוב עם האמא של אותו חניך, שאומרת לי עד כמה אני משמעותי לו ומעורר השראה. ואני באמת מרגיש שאני עוזר לו ".
כמי שחונך היום באותו בית ספר בו היה תלמיד וחניך 'אייסף' בעצמו , הוא יודע להבחין בבעיות הלימודיות והחברתיות הרבות בבית הספר ובפערים המתקיימים ברמת הלימוד בו. לתחושתו לימודי האנגלית והמתמטיקה אינם מטופלים כראוי, ויצרו בהמשך קושי ממשי לתלמידים שירצו לפנות לאקדמיה.
"הם חייבים להבין, גם בפריפריה, כמה זה חשוב להשתלבות בחיים ושאין סיבה לא להתקדם כשהכל נגיש היום בכל מקום. אנחנו מפספסים אנשים שמוותרים עליהם. צריך לתת הזדמנות שווה לכולם. זה בית הספר המרכזי שם והם העתיד של טירת הכרמל. זה חורה לי באמת! מי יחזיק את העיר?" אומר עידן, שבימים אלו מנסה להניע מהלכים לשיפור החינוך בעיר.
אני ב'אייסף' כבר 5 שנים" מסכם עידן, "אני מאד מאמין באידיאולוגיה של הקרן ונהנה מהמפגשים של יום שישי . המפגשים תורמים לי ברמה האישית- להבנה של איך הדברים מתנהלים וגם להעצמה אישית, זה מקום להביע את הדעה שלך. אומנם קשה לקום בבוקר... אבל שווה את זה!
הערכים שהיו לי הועצמו באייסף, בעיקר בזכות השנה הראשונה כשלמדנו על חינוך. אני ממשיך לשמור על להבה של עשייה. מבחינתי זה קום ותעשה- הלכה למעשה".
