כמידי שנה – אירוע השיא שלנו "שבת אייסף" התקיים ערב חג הפסח – הפעם על חוף הים באשקלון. כבר משעות הבוקר המוקדמות של יום ו' התייצבו 430 משתתפים, סטודנטים מכל רחבי הארץ, רכזים, מנהלי פרויקטים לחוויית למידה, הכרות, בילוי והנאה לסוף שבוע מרוכז בבית המלון "הרלינגטון" שבעיר.

"זוהי 'אופרציה' לא פשוטה, מספר עופר נמימי-הלוי, מנהל הדרכה וליווי אישי באייסף. המטרה שלנו היא לתת הזדמנות חד שנתית לסטודנטים להכיר זה את זו ובעיקר להעניק להם את התחושה,  המוצדקת, שהם שייכים למשהו גדול, כלל ארצי, בעל השפעה על עתידם ועל החברה בה אנו חיים. זאת גם הזדמנות להעמיק את התכנים של אייסף בנוסף להרצאות שהם מקבלים במהלך השנה מהרכזים, מנהלי התכניות ומרצים שונים".

מהו הנושא בו בחרתם להתמקד השנה?

"ערכנו סיעור מוחות על מנת לחדש ולאתגר את הסטודנטים והוחלט כי השנה, יותר מאי פעם, חשוב להתמקד בנושא אקטואלי ושמו "למה לי פוליטיקה עכשיו". הרי בתקופה זו שכולם עוסקים ב'שחיתות כן או לא', על פרשיות ושערוריות – רבים מהאנשים הטובים שיכולים לחולל שינוי מתרחקים מפוליטיקה ואינם מבינים שעיסוק בה אינו מתבטא רק ב'ריצה' לכנסת. אפשר להתפקד למפלגה, לנסות להיבחר למועצת העיר, לאגודת הסטודנטים, לגוף מקומי בעל יכולת להשפיע".

איזה פוליטיקאי בעל מודעות לבעיות חברתיות הופיע באירוע?

"הייתה לנו ההזדמנות לשמוע את יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ אלי אלאלוף, אשר במשך למעלה מארבעה עשורים של פעילות ציבורית תרם לקידום הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל ולקידום החינוך, הבריאות וקליטת העלייה בישראל. בין היתר כמנכ"ל קרן רש"י, וכראש ועדת אלאלוף למלחמה בעוני. הוא שוחח עם הסטודנטים בקהל ודיבר על הדרך להגיע מהפריפריה אל ספסלי האוניברסיטה ועל הדרך להגשים זאת. חברת הכנסת נורית קורן מהליכוד וחברת הכנסת לאה פדידה בן-שטרית מהעבודה שוחחו למחרת עם הסטודנטים על 'מנהיגות פוליטית בכנסת ישראל' ובוגרת הקרן, ד"ר אסנת עקירב, ראשת המחלקה למדע במכללת גליל מערבי ומרצה באוניברסיטת חיפה העבירה את הרצאת המבוא של השבת בנושא פוליטיקה, מנהיגות ואקטיביזם חברתי שהם לב ליבה של פעילות אייסף".

היה לכם גם זמן להתרווח, ליהנות?

"לפני כניסת השבת וארוחת הערב התארח אצלנו הזמר יהודה קיסר – מאבות הזמר המזרחי, עוד לפני שכולם בארץ שרו שירים של עומר אדם. היה לנו חשוב להביא זמר מזרחי שנשכח מעט וזאת הייתה גם אמירה פוליטית – הכרה בזמר המזרחי והים תיכוני והצדעה לאמן פורץ דרך. יש לציין גם שהתפאורה הטבעית על חופי הים התיכון היו מסגרת נאותה להופעתו".

ובשבת? האם קיימתם כרגיל את תכנית 'דלתות מסתובבות"

"בוודאי, למחרת היו לנו 'שני סבבים של דלתות' כי זה הזמן המתאים להפגיש את אנשי השטח עם הסטודנטים ולשוחח על נושאים שונים. בנוסף לנציגות הכנסת, חברות הכנסת קורן ופדידה-בן-שטרית היו דלתות על הנושאים הבאים: מנהיגות מקומית והשלטון המקומי עם בוגרת אייסף וסגנית ראש מועצת ירוחם – טל אוחנה, נושא המאבק אזרחי "נכה לא חצי בן אדם"  כוסה על ידי מר אשר רוכברגר ממקימי עמותת מאבק הנכים, על 'יזמות ואקטיביזם חברתי' דברה זוכת פרס ראש הממשלה יובי תשומה כץ אשר יחד עם בן זוגה ניר כץ הקימו לפני מספר שנים את הקהילה הצעירה 'חברים בטבע' לקידום הקהילה האתיופית וגם נבחרה למועצת עיריית גדרה ועל ה'מושכים בחוטים', היועצים האסטרטגיים הנמצאים מאחורי הפוליטיקאים ופעילותם, סיפר בני כהן - אסטרטג פוליטי מוכר".

מה מטרת ה'דלתות המסתובבות'?

"מטרת המפגשים עם אותם אנשי שטח היא להדגיש את האחריות של כל אחד מאתנו על איכות החברה בה אנו חיים: 'אל תהיו מובלים – תובילו!' זאת האמירה שלהם. אנשי השטח גם נותנים השראה לצעירים להוביל שינוי חברתי, ושינוי זה אינו חייב לבוא מתוך אידיאולוגיה גבוהה אלא מהדברים שמפריעים לנו בשטח וביכולתנו להשפיע עליהם. זאת היזמות החברתית בקהילה עליה אנחנו מתאמנים בשנות הלימודים ובסיוע אייסף".

כיצד היית מסכם את השבת?

"אין ספק שזה היה אירוע עשיר בתכנים, באווירה אופטימית של חברות, אחווה, הנאה ולמידה. וזאת דרך מצוינת להקדים את חג החרות הקרב כי גם היכולת ליזום, לשנות ולפעול למען האחר היא סוג של חרות".

להשיג ראיון עם ד"ר קארין כרמית יפת לא היה דבר פשוט. כרמית אמנם שונאת את אור הזרקורים ("שמבליט את הקמטים") אבל הסכימה להתראיין משתי סיבות: האחת - מכיוון שהיא רוצה לקיים הבטחה לבורא עולם ולומר בקול גדול כי רק בזכותו קרו לה כל כך הרבה דברים טובים. הסיבה השנייה בגינה נאותה לדבר על עצמה היא מתוך הכרת תודה לאייסף, שתמך בה נפשית וכספית לאורך השנים, התארים והעשייה הרבה.

"נולדתי בבית שאן, היא מספרת, ולקראת חטיבת הביניים עברתי להתגורר עם משפחתי בעפולה. שנות ילדותי עברו עלי בסביבה שבה מודלים לחיקוי לא היו חזון נפרץ, והשכלה גבוהה או מצוינות אקדמית לא נתפסו חלק מהאופק הפוטנציאלי של בני ובנות הקהילה. אבל החלטתי לעשות קשיים לקשיים, היא אומרת, והם רק חיזקו אותי בשאיפה שלי לשמש מודל מעודד  לאחרים, ושהיה כל כך חסר לי. דוקטורט – אם בכלל, ועוד דוקטורט בחו"ל - נראה בעיניי משהו שנשים כמוני חולמות עליו ואנשים אחרים מגשימים אותו".

מאז ימי בית שאן היא עשתה דרך ארוכה וכיום היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. לצוות האקדמי היא הצטרפה רק אחרי שהשלימה את לימודי התואר השני והדוקטורט באוניברסיטה היוקרתית Yale , המדורגת ראשונה בעולם בתחום המשפטים, כעמיתתFulbright , ואת לימודי התואר הראשון והשני במשפטים בתכנית למצטיינים של אוניברסיטת בר אילן, אותם סיימה בהצטיינות יתרה וראשונה בכיתתה.

ספרי על תחילת דרכך כמשפטנית בארץ. היכן התמחית?

"הייתה לי הזכות להתמחות בבית המשפט העליון אצל כב' השופט יעקב טירקל, שופט שממזג לב ונשמה אל תוך המשפט. לאחר מכן כיהנתי כיועצת לוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי בעניין עמידתה של ישראל בכללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי ולאחרונה אף זכיתי לסייע למשרד המשפטים ולמשרד החוץ בסוגיות של דיני משפחות וזכויות נשים, בין היתר בגיבוש הדו"ח המדינתי המוגש במסגרת ה- Universal Periodic Review למועצת זכויות האדם של האו"ם," היא אומרת.

במה עוסק המחקר שלך?

"אני חוקרת את דיני המשפחה, וסוגיות של מגדר ומשפט, ומזרחיות ומשפט. המחקרים האקדמיים שלי עוסקים בניתוח ביקורתי של הממשק שבין דת, מגדר ומשפט מפריזמה פמיניסטית, חוקתית והשוואתית. כפמיניסטית משפטית וגם מזרחית ודתייה, אני כותבת לא רק על זכויות נשים באופן כללי, אלא בייחוד על נשים מוחלשות שהאינטרסים ונקודת המבט שלהן נדחקים במידה רבה לקרן זווית בכתיבה הפמיניסטית המשפטית, כגון נשים פלסטיניות-ערביות ונשים מזרחיות (או, אם תרצי, נשים יהודיות-ערביות). אני מתעניינת במיוחד בשאלה כיצד הפמיניזם המזרחי יכול לשמש לעיון ביקורתי במשפט ולחשיפת הדיכוי לו כפופות נשים מזרחיות. לדוגמה – במחקר שלי שמתמקד ברגולציה של הרבייה הנשית, אני מראה שהרחם האשכנזי עוצב כרחם פריווילגי והרחם המזרחי עוצב כרחם פתולוגי, באופן כזה שהאישה האשכנזייה נתפסת כ'אם ראויה' בעוד המזרחית כ'אם חשודה'.

יש לך גם מסר כאישה מזרחית, דתית?

"אכן כן. בגלל שהאקדמיה המשפטית, כמו האקדמיה בכלל, סובלת מתת ייצוג בולט של מזרחים, ובוודאי של נשים מזרחיות – דומני שאנו מהוות כ-1.7 אחוז מכלל חברי הסגל האוניברסיטאי – אזי גם אין פלא שהקול הנשי המזרחי כמעט ולא נשמע במחקר. בגלל המודעות שלנו לבעיות אלו, הקמנו פורום מיוחד– הפורום המזרחי לקידום גיוון באקדמיה המשפטית בישראל, ובימים אלה אני עובדת במסגרת הפורום יחד עם חברתי, פרופ' יפעת ביטון, שגם היא בוגרת אייסף, על עריכת כרך נושאי מיוחד שיעסוק בהיבטים שונים של מזרחיות במשפט".

המחקרים האקדמיים בהם את מתעמקת זכו לפרסום בינלאומי ולפרסים רבים, בין היתר פרס הרקטור של אוניברסיטת בר-אילן, פרס צגלה של אוניברסיטת תל-אביב, פרס חשין של האוניברסיטה העברית, פרס מילר של אוניברסיטת חיפה, וכו' וכו'. לאחרונה אף נבחרת לאקדמיה הצעירה הגלובלית שכוללת את 200 המדענים הצעירים המובילים בעולם, והמחויבים לרתום את המדע לטובת החברה. כיצד את מספיקה את כל זה?

"זה גורם לי סיפוק רב שיש עדנה למחקרים שעוסקים בפמיניזם ובזכויות נשים ושהם זוכים להכרה, מה שמעיד על כך שהחברה מתחילה לשנות את פניה ולהעלות על נס את החשיבות של שוויון מגדרי. אבל חוץ מזה, לא יהיה הוגן לציין את ההישגים שלי מבלי להודות באמת. למי שחושבות בטעות שהפרסים הם בזכות הכישורים – אני מודה שהכל (כמעט) זה בזכות הקשרים. הקשרים שלי עם ריבונו של עולם, שיודע שאני מאמינה באמונה שלמה שהכל זה בזכותו, אז משתלם לו לעזור לי..." 

יש לך משהו אישי לומר לסטודנטים ולבוגרים שלנו לסיום?

"שחשוב לחיות את החיים באופן שמשלב בין חירות לאחריות: חירות לבחור את הבחירות שלנו אבל באופן שמגלם אחריות חברתית ומחויבות לכלל. לעשות דברים שאנחנו חשים תשוקה לגביהם. על עצמי אני יכולה להעיד שבעוד שאת המחקר שלי אני עושה למען הרוח, את הפרויקטים החברתיים שאני נוטלת בהם חלק אני עושה למען הנפש, אם זה במסגרת גופים שמסייעים לנשים או שמבקשים להנגיש את הידע לאוכלוסיות מוחלשות. אבל למה להכביר מילים, כשוינסטון צ'רציל כבר ניסח  את "האני מאמינה" שלי באופן כל כך קולע: "אנחנו מנהלים את חיינו על פי מה שאנחנו מקבלים, אך יוצקים לתוכם משמעות על פי מה שאנחנו נותנים."

 דרכו של שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי ז"ל -  והיותו דמות מופת בקרב עולם המשפט הישראלי - מסמלת יותר מכל את הערכים בהן מאמינה אייסף: לימודים אינטנסיביים, עבודה מסורה, מחויבות חברתית. אדמונד לוי נפטר בחודש מרץ 2014 אחרי שנות קריירה מזהירה במשפט הישראלי וכן בחברה כולה. בשל מחויבותו החברתית הוחלט באייסף לקיים טקס שנתי לזכרו.

מזה שלוש שנים מקיימת אייסף טקס מלגות הכולל הענקת פרס מצטיינים במשפטים לזכרו של השופט. השנה התקיים האירוע ב-14 במרץ האחרון באוניברסיטת תל אביב, בנוכחות נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, שרת המשפטים ח"כ איילת שקד, שופטי בית המשפט העליון בהווה ובעבר ביניהם השופטות דורית בייניש, דליה דורנר ודפנה ברק-ארז וכמובן משפחתו של השופט אדמונד לוי ז"ל.

והזוכה השנה היא...ימית כהן, חברת אייסף בשנה השלישית ללימודי משפטים באוניברסיטת חיפה. בשיחה שקיימנו מספרת כהן בהתרגשות על האירוע המכובד בו קבלה את הפרס המכובד:

"נולדתי בטירת הכרמל בה אני גרה גם היום. יש לי שני אחים בוגרי אייסף, אחות – מהנדסת בוגרת המכללה אורט בראודה בכרמיאל ואח שלומד הנדסת מחשבים בטכניון. בארוחות שישי סביב השולחן דובר רבות על קרן אייסף, על הערך המוסף שבמלגה, על השאיפה למצוינות, המחויבות החברתית על כך שאין זה חשוב מהיכן אתה מגיע – אייסף תלווה אותך לאורך כל הדרך.

בשרות הצבאי עבדתי כמזכירה רפואית ב"בית חולים 10" – בית חולים צבאי באזור חיפה אבל כבר בסוף השרות החלטתי שאלמד משפטים ולצורך זה למדתי שנה במכינה של האוניברסיטה – אותה סיימתי בהצטיינות. ואז התקבלתי לאוניברסיטה והשמחה הייתה גדולה."

הקשר עם אייסף התחיל כבר בשנה הראשונה?

"כן, כבר בשנה הראשונה התחלתי את הפעילות החברתית. במסגרת פרויקט "גשר לאקדמיה" של אייסף בשיתוף פר"ח חנכתי תלמידה מבית הספר התיכון שיפמן בטירת הכרמל בו גם אני למדתי. בנוסף לעזרה בלימודים החניכה שלי הייתה זקוקה גם לתמיכה נפשית ואני גאה שהצליחה לסיים את שנת הלימודים בהצטיינות. בשנה ב' ללימודים הייתי רכזת אקדמית בקהילה - תכנית לאקטיביזם חברתי המשותפת לאייסף ולאוניברסיטת חיפה. נבחרתי להיות אחראית על האקטיביזם החברתי בקהילת הלהט"בים בחברה הערבית כשהמטרה שלנו הייתה לחזק אותם, לסייע להם להכיר את זכויותיהם, ולעודד אותם להיות מי שהם מתוך ידיעת הקשיים איתם מתמודדים בחברה בהם חיים. לחברה הערבית קשה לקבל את הלהט"בים – כפי שגם לחברה החרדית קשה לקבל את החריגים שבתוכה. רצינו לסייע להם לחולל שינוי חברתי."

בשנה השלישית המשכת באותו מסלול?

"בשנה הנוכחית, שנה ג', הפכתי ל'רכזת מנהיגות ופיתוח אישי' בתכנית אייסף חיפה והעמק. הפעילות שלנו מתקיימת באוניברסיטת חיפה וגם בעמק יזרעאל"

זה נשמע תפקיד מאתגר מאוד. במה במתבטאת הפעילות?

"אנחנו שואפים לפתח את יכולות המנהיגות הנמצאות בכל אחד מהסטודנטים שלנו. אנחנו רוצים לתת להם את הכלים הנכונים כך שבסוף השנה – הם יישמו את מנהיגותם החברתית באמצעות יוזמה בקהילה. בחרנו ביוזמה שמתמקדת בהורים צעירים בטירת הכרמל".

על סמך אילו נתונים חשבתם על פעילות בקרב הורים צעירים?

"בטירת הכרמל, כמו במקומות אחרים בארץ חיים זוגות הורים צעירים בעלי קשיים כלכליים וילדים בגיל הרך. קבלנו נתונים מ'המרכז לפעוט' וכן מעירית טירת הכרמל שהצביעו על בעיותיהם של זוגות צעירים שמתמודדים בעיות פרנסה, בעיות בגידול ילדים, עם חיי הזוגיות שלהם. לאור הקשיים היום-יומיים הם אינם מסוגלים לחיות ביחד כזוג צעיר, ליהנות מהחיים, לבלות, לנשום לרווחה. חשבנו לארגן ערב להורים הצעירים ביחד עם גורמים אחרים בעיר – 'המרכז לפעוט', מרכז הצעירים ומר שי עטיה מעיריית חיפה האחראי על הטיפול בגנים. החלטנו לארגן סדנת בישול בהנחיית שפים מחיפה שילמדו את ההורים, גברים ונשים, להכין יחד ארוחת גורמה. העיקר כמובן הוא 'ביחד'. מכיוון שבדרך כלל אותם הורים אינם יכולים להרשות לעצמם בייבי-סיטר, הילדים ילמדו להכין קינוחים באותן זמן אבל  בחדר נפרד. בסוף הערב, כולם – הורים וילדים - יחגגו את הארוחה שהכינו. זה נראה אולי פשוט בעיני אחרים אך יש להבין שלאנשים קשי יום, המתמודדים יום-יום, שעה-שעה עם בעיות קיומיות – אין את הכלים 'לפרגן' לעצמם רגעי בילוי ביחד."

ומה יקרה ליוזמה אחרי שתסיימו אותה בהצלחה?

"אנחנו מקווים שהעירייה ומרכז הצעירים ימשיכו לקיים סדנאות מהנות ומעשירות להורים הצעירים.

במסגרת הפעילות ההתנדבותית אני חונכת מזה שנתיים גם סטודנטים שלומדים משפטים בשנה א' והייתי חברה בקליניקה לזכויות האדם של בית הספר למשפטים. במסגרת הקליניקה סייענו למיעוט הערבי בחיפה ולדיירים בדיור הציבורי, בעיקר לאנשים עם מוגבלויות. סייענו להם מבחינה משפטית לממש את זכויותיהם לקבלת עזרה ממוסדות כמו בטוח לאומי, הרווחה וכו'."

מה מסמל בשבילך הפרס ע"ש השופט העליון אדמונד לוי?

"זה כמובן כבוד גדול, זהו פרס על מצוינות אקדמית וזה עידוד להמשיך בדרך בה בחרתי. אני מודה שזה גם סיוע כלכלי חשוב כי התחלתי בהכנות להתמחות כעו"ד  ונאלצתי להפסיק לעבוד בשתי העבודות בהן עבדתי במקביל ללימודים ולפעילות החברתית. יש לי כמובן את המלגה של קרן אייסף וזאת גם ההזדמנות להודות לאנשי הקרן לסיוע היקר מפז שהם מעניקים לי."