פברואר 2019 - 82

פרופסור יוסי יונה

"אני שייך לדור המייסדים של אייסף, אומר ח"כ ד"ר יוסי יונה – הדור הראשון של סטודנטים שזכה לתמיכת הקרן עוד בראשית דרכה בשנות ה-70. כשמאחורי עשרות שנים של עשייה ציבורית בתחומים המדיניים, הכלכליים והחברתיים והן באקדמיה אני מרגיש שאני מקיים את ההבטחה שנתתי בזמנו לנינה ווינר, מייסדת שותפה של קרן אייסף, כשסיימתי בהצטיינות את לימודי הפילוסופיה, אמנות והיסטוריה כללית, באוניברסיטת חיפה קבלתי מלגה להמשך לימודים באוניברסיטת פנסילבניה. אייסף עזרו לי בתמיכה נוספת, כי הלימודים והחיים בארה"ב עלו על סכום המלגה. כשנסעתי ללימודים בפנסילבניה נפגשתי עם גב' ווינר, ניסחנו מעין הסכם לא כתוב, שבו התחייבתי לשוב ארצה בתום הלימודים ולפעול לקידום החינוך בפריפריה. ואכן אחרי שנים ארוכות של לימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית ולאחר מכן באוניברסיטת בן גוריון, קריירה ציבורית ועשייה למען החברה, אני מוכיח לנינה ווינר בכל יום שאני מקיים את הבטחתי".


הפעילות הציבורית הייתה תמיד חלק אינטגרלי מחייך. ספר על כך:


"בשנים 1992 - 1993 עמדתי עם חברי, פרופ' יוסי דהאן, יצחק שפירא ויעל פישביין בצוות החינוך של "הוועדה המיוחדת לפיתוח חברתי", שפעלה במשרד ראש הממשלה יצחק רבין. הצוות ניסח את ההמלצות לשיפור מערכת החינוך. מטרת הצוות הייתה ניסוח המלצות לשיפור מערכת החינוך, והמלצות אלה עמדו בבסיס הגידול בתקציב החינוך בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש ממשלה" הוא מספר. "זה היה גם בתקופת כהונתה של שולמית אלוני ז"ל כשרת החינוך ועצם קיום הוועדה לא היה לרוחה, אך לבסוף היא התרגלה לקיומנו", הוא מספר.
יונה היה ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, נמנה עם מייסדי הפורום לצדק חברתי ולשלום, שפעל בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים. הפורום קיים תכניות הכשרה למנהיגות קהילתית לאוכלוסיות מעורבות: יהודים וערבים, תושבי הערים ועיירות הפיתוח, ותיקים ועולים חדשים. הוא נמנה עם ראשי יוזמת ז'נבה ופעל בארץ ובחו"ל להפצת עמדותיה. בין יתר תפקידיו כיהן בהנהלה במרכז אדווה, מכון לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי. יונה עמד בקיץ 2011, יחד עם פרופ' אביה ספיבק, בראש צוות "ספיבק-יונה" שייעץ למחאת האוהלים. מכאן הדרך לפוליטיקה הייתה המשך טבעי.

מדוע החלטת להיכנס לחיים הפוליטיים?

"הצטרפתי למפלגת העבודה כבר ב-2012 והודעתי על כוונתי להתמודד בבחירות המקדימות לרשימת המפלגה לכנסת ה-19. לאחר הבחירות, הוצבתי במקום ה-20 ברשימת המפלגה אך לא נבחרתי לכנסת. ב-2015 התמודדתי בשנית והוצבתי במקום ה-23 ברשימת המחנה הציוני של מפלגת העבודה והתנועה. הפעם נבחרתי לכנסת לאחר שהמפלגה בראשות יצחק הרצוג זכתה ב-24 מנדטים".


איך באה לידי ביטוי פעילותך בכנסת ה-20?


"בכנסת ה-20 הייתי חבר בוועדת החינוך וועדת הכלכלה, הייתי יושב-ראש השדולה לחיזוק החינוך הציבורי בישראל ויושב-ראש משותף של השדולה לצדק חלוקתי. אני יכולה לומר בגאווה כי הצלחתי להעביר מספר חוקים כמו החוק להכרת נפגעי טרור ישראלים בחו"ל לקבלת קצבאות מהביטוח הלאומי, רפורמה בתחום האדריכלות (וזאת בזכות סטודנטים לאדריכלות אותם הכרתי במחאת האוהלים ושקרבו אותי לנושא). בנובמבר 2016, עבר בכנסת תיקון חוק, שהייתי בין יוזמיו, שאפשר מתן פטור מארנונה לארכיונים ציבוריים. כמו כן הצלחתי להעביר תיקון חוק שיזמתי ולפיו המדינה תממן חינוך חינם לילדים חולים בגילאים 3–4 ולא רק מגיל 5 כפי שהיה טרם העברת החוק. העברתי גם את ביטול 'חוק ההשתקה' ברשות השידור. אני לא סופר כבר את ההצעות לחוקים שטרם עברו או שלא יעברו כלל", הוא אומר. "עצרנו גם את חוק הקולנוע אך לא הצלחנו להגן על זכויות היסוד של כל האזרחים. אני מביט בצער על הדברים שלא הצלחנו למנוע כמו שחיקת מעמדו של בית המשפט העליון."
לבחירות לכנסת ה-21 הוא ירוץ שוב ברשימת העבודה אך על פי הסקרים האחרונים הרשימה 'מגרדת' את אחוז החסינות.


מה יקרה אם לא תיבחר הפעם?

"זה לא רלוונטי אם אבחר לכנסת או לא. אני אמשיך את פעילותי הציבורית ויחד עם זאת מקווה שייוצר לבסוף גוש שמאל ציוני שיגן על הדמוקרטיה ויביא אותנו לעתיד טוב יותר".

ד"ר יהודה מימרן

ד"ר יהודה מימרן, דמות חינוכית מוכרת ומוערכת משמש בשמונה השנים האחרונות כמנכ"ל כי"ח – כל ישראל חברים –'אליאנס' - ארגון חינוכי בעל ותק ומוניטין שנוסד עוד במאה ה-19 באירופה כמסגרת חינוכית שנועדה לאפשר לתלמידים יהודים להשתלב בסביבת חייהם תוך הקניית השכלה אוניברסלית וחיזוק המסורת היהודית. כי"ח הפך עם השנים למעצמה חינוכית ששינתה את העולם היהודי ומאז הקמתו התחנכו בו יותר ממיליון תלמידים. לראשונה ואחרי קריירה חינוכית ארוכת שנים, עשירה בתוכן ובהישגים, החליט מימרן "לרוץ" לכנסת ה-21 ברשימת 'כולנו' של משה כחלון.

 

מה גורם לאיש חינוך מוערך ובעל הישגים להיכנס לעולם הפוליטי האכזר?

"יש מאחורי שנים ארוכות של ניהול, תחום החינוך אהוב עלי, אבל המאבק החברתי אינו זר לי. החלטתי להצטרף למשה כחלון כיוון שהוא מגיע לבחירות 2019 עם הישגים מרשימים והמפלגה שלו אינה סקטוריאלית: היא נלחמת למען זקנים, נכים, מעמד הביניים, עיירות פתוח ועוד. לעניות דעתי, ובהתנהלות נכונה, הוא יכול לשחזר את ההצלחה מהכנסת ה-20. מלבד זאת כחלון מכבד את הדמוקרטיה, הוא תומך במוסדות המדינה, המשטרה, הפרקליטות, רשויות החוק."

 

מתי פגשת את קרן אייסף?

בשנת 1987 הייתי סטודנט לפסיכולוגיה ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית. למדתי לתואר ראשון וגם לשני במקצועות אלו (את הדוקטורט השלמתי בחינוך) ובאותן השנים הייתי פעיל חברתי ויזם פרויקטים בעל מודעות חברתית. פנייתו של גבי מלכא אליי – המנהל הארצי של אייסף – להצטרף לקרן הייתה טבעית.

מלכא מינה אותי לרכז קבוצה של תלמידי BA  - ופתחתי תכניות ההכשרה של סטודנטים - תכניות עיוניות ומעשיות. כשהתמניתי למנהל אייסף באזור ירושלים המשכתי בפתוח תכניות ופעילות באזור ירושלים ובית שמש. פתחנו לדוגמה תכניות לילדי אסירים, קיימנו קורסים להכשרת נוער לגיוס לצה"ל על ידי פעילי שכונות, הכנות לבגרות, ייצוג מול הרשויות ועוד. לאחר שסיימתי את התואר השני למדתי בבית הספר למנהיגות חינוכית 'מכון מנדל' לימודים שארכו שנתיים. שם נחשפתי למערכות החינוך – בפן התיאורטי וגם המעשי, לדוגמה ניצול פוטנציאל התלמידים של השכונות. במהלך התואר השלישי - שגם אותו השלמתי בתמיכת קרן אייסף -  הקמתי את יחידת הבוגרים הארצית, הייתי רכז הדוקטורנטים.

אתה הגית את המושג "יהדות חברתית". ספר עליה.
"המושג 'יהדות חברתית' עוסק בשאלות של קיום ריבוני מתוך המסורת היהודית. 'יהדות חברתית' שונה מיהדות באופן כללי, מכיוון שהיא מתרחשת במדינת ישראל, מפגישה אותנו עם סוגיות שאינן קיימות בחברות יהודיות אחרות, כמו אחריות המדינה כלפי אוכלוסיות מוחלשות, וקידום תנאי מחיה ראויים במדינה יהודית. 'יהדות חברתית' שואפת לעצב מציאות מדינית וחברתית כתוצאה מהמפגש בין המסורת היהודית למציאות בה אנו חיים.

 

אילו שאלות, למשל, נמצאות בתחום עיסוקה של היהדות החברתית?

"למשל, מעמדם של ערביי ישראל ואזרחות משותפת מתוך המסורת היהודית. יהדות חברתית צריכה לצאת בצורה ברורה כנגד דה-לגיטימציה וגזענות, לשאוף שכל אזרח במדינה יזכה לתנאי מחיה ראויים, וליצור חברה שהיא אור לגויים ביחס למיעוטים החיים בתוכה."


האם הזהות היהודית יכולה לתרום לזהות האזרחית של הפרט?

"אופי האזרחות במדינה יהודית שונה מכל אזרחות אחרת – היא מעמיסה מחויבות נוספות ומעלה את השאלה: מה אני צריך לעשות, על בסיס המסורת היהודית כלפי הזולת? אני סובר שהיהדות מחייבת אותנו לאזרחות אקטיבית, מעבר לדרישות החוקיות. ישנה חובה לפעול כנגד עוולות – גם ברמת המדינה והקהילה, אך גם ברמה האישית. מדובר בשאלות שהיהדות החברתית מעלה, ובכך היא יוצרת שכבה נוספת של אזרחות".

איך אתה מעריך את סיכוייך להיכנס לרשימה בכנסת?

"על פי הסקרים האחרונים – כחודשיים לפני מועד הבחירות רשימת 'כולנו' אינה משחזרת את הצלחתה בכנסת הקודמת – 10 מנדטים ובינתיים צפויים לה בין 5-6 מנדטים. למרות התחזיות הלא מעודדות החלטתי להצטרף למפלגה המייצגת את השקפותיי החברתיות, ההתגייסות למען חברה טובה וצודקת יותר, השקפה אותה ביססתי ופתחתי באופן תיאורטי ומעשי בין היתר כמלגאי וכפעיל חברתי וכמנהל בקרן אייסף. 

 

 מירב בן ארי

בבחירות האחרונות לכנסת במרץ 2015  נבחרה מירב בן ארי למקום העשירי ברשימת מפלגת כולנו בראשות משה כחלון. כך הפכה בן ארי לח"כית כשמאחוריה רשימה לא קטנה של הישגים ציבוריים וחברתיים.

היא גדלה והתחנכה בנתניה ובמסגרת השרות הצבאי בחיל החינוך נבחרה כחיילת מצטיינת של אלוף פיקוד הצפון בשנת ה-50 למדינה. המסלול האקדמי שלה היה מרשים אף הוא: היא למדה במרכז הבינתחומי בהרצליה משפטים וממשל לתואר הראשון ומנהל עסקים לתואר שני עם התמחות במנהיגות ציבורית. בין השנים 2003-2004 כיהנה בן ארי כיושבת ראש אגודת הסטודנטים במכללה והייתה האישה הראשונה בתפקיד זה. בן ארי בוגרת קורס דירקטורים בתאגידים עירוניים וממשלתיים של ארגון להב - לימודי הכשרה בניהול.

 

איך הגעת לקרן אייסף?

"בדומה לסטודנטים אחרים חיפשתי מלגת לימודים ושמעת על אייסף רק לקראת השנה השנייה. מאז הפכתי למלגאית של הקרן - דבר שהקל עלי מאוד, היות ובשנה א' נאלצתי לעבוד בשתי עבודות דבר שיצר מעמסה. החל משנה ב' ויתרתי על עבודת המלצרות והתחלתי לעבוד במועדונית למתבגרים בהרצליה. על פי תקנון הקרן נדרשות ארבע שעות התנדבות בשבוע אך כמובן שהתנדבתי שעות רבות יותר כי זה מקום הדורש התגייסות משמעותית.. "

אחרי השתתפותך בתוכנית הריאליטי "דרוש מנהיג" בשנת 2005 בערוץ 2 והזכייה המקום הראשון ובסכום לא מבוטל של 5 מיליון ₪ בחרת לתרום אותם לפעילות חברתית.

"זה היה חלק מתנאי התחרות. לאור ניסיוני בעבודה עם נוער מתבגר בחרתי להשקיע את כספי הזכייה בהקמת שני מרכזי ספורט אתגרי להעצמת נוער בסיכון האחד - "דרך אתגר" בנתניה ומרכז מקביל בהרצליה בשם "דרך הגלים", מטעם העמותה לתפנית בחינוך קרן רש"י. תפיסת העולם שאימצתי באייסף נתנה לי השראה להקים מרכזים אלה בהם גם מתנדבים סטודנטים של אייסף עד היום. נשארתי בקשר הדוק עם הסטודנטים, אני פוגשת אותם, מרצה להם מניסיוני – כיצד לקחת אחריות ולהשפיע על הדורות הבאים."

 

כיצד התחלת את הקריירה הפוליטית שלך?

"בשנת 2013 התמודדי למועצת העיר תל אביב יפו מטעם רשימת "רוב העיר", בה הוצבתי במקום הרביעי. נבחרתי למועצת העירייה, וכבוגרת אייסף שלמדה משהו על מחויבות חברתית הייתי אחראית על תיק "אכפת" – קידום נוער וילדים בעירייה".

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה בן ארי למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון, מפלגה בעלת מחויבות חברתית שהייתה קרובה לליבה. היא שובצה במקום העשירי, אישה שלישית ברשימתה ונבחרה לכנסת. במהלך הקמפיין היא נאמה את "נאום ההומלסים" בו התייחסה לבעיית הדיור בישראל – נושא מרכזי במצע המפלגה. ביולי אחרון בהצבעה על חוק הפונדקאות, היא הצביעה נגד אישור החוק, יחד עם ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד בניגוד לעמדת הקואליציה, משום שהוא לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה.

לקראת הבחירות הקרובות בחודש אפריל הסקרים אינם מנבאים הצלחה גדולה למפלגת כולנו ובן ארי נשמעת מאוכזבת: "הסקרים של אתמול אכן מאכזבים ומראים על בין 5-6 מנדטים דבר שאינו מבטיח כניסתי לכנסת ה-21. יש לנו עשייה מוכחת וגנץ בנאום הפתיחה שלו לא דיבר בכלל על נושאים חברתיים. אני מקווה כי לקראת הבחירות רבים יבינו את חשיבות עבודתו של משה כחלון ברפורמות בעלות משקל כמו לדוגמה העלאת קצבאות הנכים, נושאי הדיור וירידת המחירים, בלימת גל ההתייקרויות ועוד רפורמות רבות אותם נוטים לשכוח."

 

אז כיצד את מסבירה את ההצלחה המטורפת של גנץ אחרי הופעתו הראשונה?

"אנשים רואים בו נציג 'יפי הבלורית והתואר' אבל בסוף אנשים חושבים על החיים שלהם, על דיור, על חינוך, על מזון והם בפרוש ייראו בכחלון אלטרנטיבה רצינית. אני תומכת בו כי האדם שהוביל את המהלכים הכי חברתיים בשנים האחרונות וגם 'שנינו מאותו הכפר" היא אומרת בחיוך.

 

 

Back to top